תרופות בזמן הריון

ראשית, כדאי לזכור שבשום מקום בעולם לא נעשים מחקרים על נשים בהריון, שלא בהקשר של ההריון עצמו. המידע שקיים ונאסף מורכב מדיווחים על נשים שנטלו בזמן ההיריון תרופות כאלו ואחרות, פסיכיאטריות ולא פסיכיאטריות. מתוך הדיווחים הללו מקבלים מידע על הסיכונים של נטילת תרופות בזמן היריון. כמובן שאף רופא ואף אשה לא ימליצו לקחת תרופה אלא אם אין ברירה אחרת.

תרופות פסיכיאטריות בהיריון: קבלת ההחלטות

נניח לרגע שהאשה אכן סובלת מדיכאון או חרדה משמעותיים שדורשים טיפול. מצד אחד, האבחון חייב להתבצע על ידי פסיכיאטר מומחה ובעל ניסיון. מצד שני, בבחירת הטיפול המתאים יש לבחון אם התערבות אחרת כמו טיפול פסיכולוגי, היפנוזה, התערבות משפחתית או כל דרך התערבות שאיננה תרופתית, יכולה להתאים יותר לטיפול בבעיה.

נשים רבות לא מודעות לעובדה שמצוקה נפשית של האם בזמן היריון, כמו דיכאון לא מטופל או רמות חרדה גבוהות, משפיעים לרעה על התפתחות העובר. מחקרים מצאו שסטרס של האם בהריון קשור למשקל לידה נמוך ובעיות בהתפתחות. האישה צריכה לקבל מידע ברור לגבי האבחנה, הסיכון להתמשכות הדיכאון או החרדה או לחליפין הסיכון להופעה של אפיזודה נוספת של הבעיה אם היו אפיזודות בעבר, הסיכון לחזרת סימפטומים אם לא תקבל טיפול תרופתי, ואפשריות טיפוליות אחרות, לא-תרופתיות.

כמובן שמעבר לתגובה החיוביות שיכולות להיות לתרופות ולטיפול בחרדה ובדיכאון ולהקלה שיכולה להיות כתוצאה מהטיפול, ישנם גם סיכונים פוטנציאלים שיכולים להתרחש: תופעות לוואי שיכולות להתרחש לפעמים עבור האם, או השפעות על העובר ועל התפתחותו. בשלב זה אנשים נוטים להתייעץ עם אחד המרכזים הטרטולוגים אשר נותנים מידע על הסיכונים בנטילת תרופה ספציפית בזמן היריון (פשוט מחפשים מרכז טרטולוגי בגוגל ומתייעצים).

טיפול בדיכאון ובחרדה בזמן היריון

רוב הנשים שנוטלות תרופות פסיכיאטריות לטיפול בדיכאון ובחרדה נוטלות תרופות מקבוצת SSRI או מקבוצת SNRI. התרופה הראשונה היתה פרוזאק ואחר כך נוספו גם תרופות כמו ציפרמיל, סרוקסט, ציפרלקס – ולאחר מכן התרופות המשפיעות גם על נוראדרנלין כמו ונלפקסין (אפקסור) איקסל וסימבלטה. עם השנים הצטבר מידע מנשים אשר מסיבות שונות המשיכו לקחת את התרופות הפסיכיאטריות גם בזמן ההיריון ובשנת 2006 הוצאה אזהרה בנוגע לעליה מסויימת בשכיחות מומים קרדיאלים בנשים שנטלו את התרופות בשליש הראשון להריונן (מאחוז בערך בהריונות רגילים ל 2 אחוז בהריון עם תרופות), אבל מחקרים מאוחרים יותר סתרו את הממצאים הללו. הבעיה היא שקיים מידע סותר ולא עקבי. העובדה היחידה שברורה היא שאין מספיק מחקרים ומידע שנאסף בתחום.

לכן, הדרך להתמודד עם הדילמה היא ככל הנראה שבמצבים בהם אשה כבר נוטלת טיפול תרופתי נגד דיכאון וחרדה והיא מגלה שהיא בהריון אז כדאי להמשיך עם אותה תרופה ולא לשנות (אם מדובר בתרופות שהזכרנו), כיוון שהחלפת תרופה יכולה לגרום להחמרה במצבה של האישה. לעומת זאת במידה והאשה מתכננת מראש היריון אז ניתן לשקול החלפת תרופה או הפסקתה, ובמקרים כאלו כדאי לעבור לתרופה שיש עליה יותר מידע.

ומה בנוגע להשפעה של התרופות לאחר הלידה?

בתחום הזה כמובן יש עוד פחות מידע בנוגע לתופעות לוואי אצל תינוקות שאמהותיהן נטלו תרופות נוגדות דיכאון וחרדה. היום אנו מסיקים מהמבוגרים לגבי הילדים. ישנם שני תחומים שרלוונטים כאן: רמות יתר של סרוטונין שיכולות להתבטא בבלבול, חרדה, שלשולים, דופק מואץ, רעד וצמרמורת. הדבר השני הוא תופעות גמילה לאחר הפסקת התרופה (ובמקרה הזה לאחר הלידה) שיכולות להמשך כמה ימים והן בעיקר בחילה, בעיות שינה ואי שקט. השאלה שנשאלת, היא אם זה מה שיכול לקרות במבוגרים, מה יקרה אצל הילודים?

יש דיווחים מעטים על תופעות הלוואי הללו, אך ככל הנראה יכולות להיות תופעות לוואי של גמילה בימים הראשונים שלאחר הלידה. יש לציין שרוב הילודים משתחררים הביתה בתוך יומיים שלושה, ולכן חלק מתסמיני הגמילה יופיעו בבית ולא ידווחו. דבר נוסף הוא שיתכן שבזמן הלידה התינוק ייראה מעט רדום, ולכן מומלץ לעדכן את הרופא המיילד על כך שהאם נוטלת טיפול בזמן היריון (וזה נכון לגבי כל התרופות, פסיכיאטריות ובכלל). אגב, בנוגע לתרופות הרגעה ממשפחת הבנזודיאזפינים, מוסכם כי מומלץ לתת דווקא SSRI כיוון שבשליש הראשון בעיקר יש דיווחים על מומים באיזור החך.

אז מה עושים?

דבר ראשון מתייעצים. שוקלים את היתרונות והחסרונות של כל החלטה ובסופו של דבר מחליטים. גם חוסר הודאות מגביר בעצמו את המצוקה, וכתוצאה מגביר את הסיכונים להיריון. יש מספיק דאגות, אל תבזבזו זמן מיותר וארוך מדי על ההתלבטות.