רוצה להרגיש טוב יותר?

אפשר לדבר איתנו 03-6919961 או למלא את הטופס ונחזור אליך

    הפרעות חרדה

    הפחד הוא אינסטינקט שנועד לסייע לנו לשרוד. כאשר אנחנו מתקרבים לאזור שיש בו סכנה או כאשר אנחנו מודעים לאפשרות שבסיטואציה שבה אנחנו מצויים ישנה סכנה, אנחנו משנים את התנהגותנו, לפעמים באופן בלתי מודע. הפחד עוזר לנו לחדד את החושים כמו הראיה והשמיעה, מאיץ את דפיקות הלב, משפר את זרימת הדם לשרירים. בדרך כלל, כאשר חולפת הסכנה, חולף עמו גם הפחד והחיים חוזרים למסלולם.

    חלק ממערכת האינסטינקטים שלנו כוללת גם את החרדה. לעומת הפחד, אשר מופיע כשיש סכנה ברורה ומיידית, החרדה היא תחושה שאנו חשים לפני משימות קשות במיוחד שאנחנו עלולים להיכשל בהן או כאשר אנחנו נמנעים מלהגיע לאזורים שבהם עלולה להימצא סכנה. גם החרדה מלווה בתסמינים פיזיים, ממש כמו הפחד, אך לעומת הפחד לא ניתן תמיד לאתר את מקור החרדה. חרדה היא כמובן דבר טבעי, אך היא הופכת לבעיה, כאשר היא משפיעה לרעה על חייו של האדם או במקרה שהיא מהווה תגובה מוגזמת לגירוי שעורר אותה.

    מהו התקף חרדה?

    התקף חרדה עלול להתרחש בכל זמן ולפעמים גם בלי סיבה. בזמן התקף האדם ירגיש בעוצמה כי עומד לקרות לו משהו רע. הפרעת חרדה מתפתחת כאשר החשש מפני חזרתם של ההתקפים הללו במצבים מסוימים הופך להיות דבר נוכח ומרכזי בחייו של האדם עד כדי פגיעה ממשית בתפקוד. כלומר הוא ממשיך להיות עסוק בפחד מרבית הזמן, גם אם לא הוא לא חווה כרגע התקף חרדה ולמעשה הפחד מההתקפים עצמם הופך להיות הסיבה העיקרית לפגיעה באיכות החיים שלו והוא מתחיל לפחד מעצם הפחד.

    במקרים רבים אנחנו מייחסים את התקפי החרדה לאירועים שחווינו כמו “חטפתי התקף חרדה בזמן נהיגה, לכן לא אנהג יותר.” אם בעקבות התקפי חרדה אנו נמנעים מפעילויות שונות שאנו מאמינים כי עלולות להביא להתפרצותו של ההתקף הבא, כמו נהיגה, מתפתחת “התנהגות נמנעת” וזוהי כבר הפרעת חרדה.

    איך מרגיש התקף חרדה?

    תקפי חרדה הם רגעים קצרים יחסית של פאניקה עוצמתית,  עד כי כך שהיא יכולה להרגיש כמו התקף לב או איבוד שליטה מוחלט. במרבית ההתקפים גם מתעוררים תסמינים גופניים כמו הזעה, רעידות בגוף, סחרחורת, דפיקות לב מהירות וחזקות או קוצר נשימה שמגבירים את תחושת חוסר השליטה והחרדה. יתרה מכך, הם מזכירים בעיות גופניות ופעמים רבות אנשים פונים לחדר מיון או לרופא משפחה, למרות שמקור הבעיה הוא נפשי.

    מדוע גובר בימינו מספר האנשים הלוקים בסוגים שונים של חרדה?

    נדמה שכיום מספר רב של אנשים לוקה באחת מהתופעות הנכנסות לשם הכולל של הפרעות חרדה. החרדה נחשבת לבעיה הנפשית הנפוצה ביותר בעולם. יתכן שקצב החיים המהיר מגביר את החרדה של האדם כלפי עתידו. אם בעבר, למדנו את המקצוע של הורינו או התחלנו לעבוד לאחר הצבא ידענו שגם נצא לפנסיה מאותו מקום עבודה. כיום כמעט כל אחד מאיתנו מחליף את מקצועו ואת מקום עבודתו לפחות פעם אחת. זו רק דוגמא אחת לחוסר הביטחון שמאפיין את העולם כיום ותפקוד במצב של חוסר וודאות עלול לגרום חרדה. נוסף על כך, בעבר לאנשים הייתה מסגרת כלכלית קהילתית תומכת וכול אחד ידע שגם אם ייפול מבחינה כלכלית יהיה לו על מי להישען. כיום, בעולם שבו אנחנו חיים אין מסגרת כזו, ולכן כמות האנשים הסובלים מחרדה לסוגיה עולה בהתמדה.

    הפרעות חרדה

    הפרעות חרדה הוא שם כולל למספר רב של בעיות שונות. ננסה לתאר את סוגי ההפרעות שהפסיכולוגיה מכנה “הפרעות חרדה”

    התקפי בעתה (פאניקה)
    התקף בעתה הוא התקף חד ופתאומי של חרדה, הכולל לרוב תסמינים גופניים כמו: דפיקות לב, הזעה, רעד בכל הגוף, בחילה וסחרחורת. לפעמים התקף הבעת מלווה בתחושה קרובה של איבוד שליטה או מוות. ההתקף מפחיד מאוד אך חולף לאחר דקות או עשרות דקות ואורכו המקסימלי כארבעים דקות. בשל דמיונו של התקף בעתה לתופעות רפואיות אחרות כמו התקף לב, מרבית האנשים מגיעים בתחילה לחדר המיון הכללי, כדי לשלול קודם אבחנות רפואיות אחרות.

    הפרעת חרדה מוכללת
    בסוג זה של חרדה האדם דואג כל הזמן, ומהכל. הדאגה גורמת לו לקשיי שינה, עצבנות, חוסר ריכוז ומתח שרירים, אך הוא אינו יודע להגדיר ממה בדיוק הוא סובל. תמיד תימצא סיבה הגיונית לכאורה לחרדה, ולכן על אף שישנם חוקרים שמעריכים כי 10% מן האוכלוסייה לוקים בחרדה מוכללת, מעטים מגיעים לטיפול, שכן הם בטוחים שזו הדרך הנכונה לחיות ולהתמודד.

    תגובת חרדה בתר חבלתית (פוסט טראומה)
    אנשים ששהו במצב של סכנת חיים ושרדו אותה חווים את הסכנה מחדש, לפעמים אפילו שנים רבות לאחר האירוע. התסמינים כללים קשיי שינה, רגזנות יתר, וקשיי ריכוז. יש חוקרים שסוברים שהתסמונת הזו פוגעת באנשים שיש להם נטייה גנטית ללקות בחרדה, והמפגש עם הטראומה (הסכנה) עורר את הלם הקרב.

    הפרעה טורדנית – כפייתית (OCD) 
    הסובלים מבעיה זו סובלים ממחשבות אשר מטרידות את מנוחתם ללא הפסקה. מדובר במחשבות לא רצויות ולרוב האדם יודע שהן אינן הגיוניות. הם חשים שהם צריכים לחזור על פעילויות מסוימות, ולאחר מכן המחשבות יירגעו. אם הם אינם מבצעים את הפעולה הזו, המחשבה עליה ממלאת את ישותם ולא נותנת להם להמשיך את חייהם כמו שצריך. ישנן דוגמאות מוכרות להפרעה הטורדנית הכפייתית – בדיקה חוזרת ונשנית של נעילת הדלת, רחיצת ידיים חוזרת ונשנית ועוד.

    חרדה ממוקדת – פוביה
    פוביות שונות גורמות לאנשים חרדה אך ורק מפני עניינים ספציפיים. כאשר האדם אינו נפגש עם נשוא הפוביה שלו, אין לו כל הפרעה למהלך חייו התקין. דוגמאות לפוביה : קלאוסטרופוביה: פחד ממקומות סגורים, אגרופוביה – פחד ממקומות פתוחים, ארכנופוביה – פחד מעכבישים ועוד. ישנן פוביות קלות יותר וישנן קשות יותר. אחת הפוביות הבעייתיות יותר היא פוביה חברתית – חשש קיצוני של האדם ליצור קשרים חברתיים או לעומד מול אנשים אחרים ולומר את שיש לו להגיד.

    איך מטפלים בחרדה?

    אם אתם מוצאים עצמכם נמנעים מפעילויות שונות כדי לחסוך מעצמכם את ההתקף הבא, כדאי שתפנו לאבחון וטיפול אצל איש מקצוע בתחום בריאות הנפש.

    הטיפול הנפוץ בהתקפי חרדה הוא טיפול ממוקד שנקרא טיפול קוגניטיבי התנהגותי. בטיפול זה אנחנו נותנים כלים להתמודד הן עם דפוסי החשיבה שמעוררים ומשמרים את החרדה, והן עם התנהגויות שמחזקות את החרדה ואת ההימנעות. טיפול זה הוא טיפול מובנה ומוגבל בזמן. כחלק מהטיפול אפשר לקבל גם כלים להתמודדות עצמית עם חרדה כמו תרגילי נשימה שיכולים לעזור באופן קצר טווח אך לא פותרים את הבעיה עצמה.

    לעיתים גם משלבים עם הטיפול ההתנהגותי גם טיפול תרופתי שיכול להקל בצורה משמעותית את התסמינים של החרדה. לצורך כך יש להתייעץ עם פסיכיאטר. במרכז רזולוציה אנו בונים תוכנית טיפול כוללנית שתסייע לכם להתמודד עם החרדה במהירות האפשרית.

    הגיע הזמן להפסיק לפחד מהפחד. אנחנו כאן בשבילכם.