רוצה להרגיש טוב יותר?

אפשר לדבר איתנו 03-6919961 או למלא את הטופס ונחזור אליך

    התפקיד של פריון בחברה

    התרבות הישראלית ובכלל, רואה בהורות אתגר מרכזי בחיים הבוגרים. זוגות ללא ילדים חווים לחץ חברתי גדול מאד ואי-הפריון נתפס כבעיה או פגם. ללחץ למלא את המשאלה לילד יש השלכות רגשיות כמו כעס, דיכאון, חרדה, בעיות בזוגיות, הפרעה בתפקוד המיני ובידוד חברתי. בני הזוג מרגישים ששמים עליהם תווית, ומרגישים שהם פחות “שווים”. הרגשות האלה משפיעים על התפקוד – גם אנשים מצליחים חווים את אי הפריון ככשלון שצובע גם תחומים אחרים טובים בחיים.

    קצת סטטיסטיקה על אי פריון: התופעה קיימת ב- 10%-15% מהזוגות בגיל הפוריות. מספר הולך וגדל של זוגות פונים לטיפולי פוריות. המצוקה של הנשים גבוהה לרוב ממצוקת הגברים. הגברים בדרך כלל “מגיבים” למצוקה של האישה. כאשר בעיית הפיריון היא אצל הגבר, הגברים והנשים חווים מצוקה, פגיעה בערך והרגשת אובדן. זוגות שמגיעים לטיפולי פריון סובלים יותר מדיכאון וחרדה יחסית לזוגות ללא בעיות פיריון.

    “להביא ילד משלי, זה חלום נכסף. בתהליך יש כל כך הרבה מתח וכאב. אני מרגישה “לא אישה” שמשהו דפוק אצלי, אני חושבת שאני אשמה בזה – כי דחיתי את ההריון… “

    פריון, חרדה ודיכאון

    האם הדיכאון והחרדה הם סיבה לאי הפריון? או תוצאה של אי הפריון?

    האם מצב מתח או עצבות יכולים לגרום לבעיית פריון? – אין לכך תשובה חד משמעית.
    יש מחקרים שמלמדים שנשים עם הסטוריה של דיכאון נמצאות בסיכון של פי-2 לבעיות פריון. יש גם שינויים פיזיולוגיים במצב דיכאוני שיכולים לפגוע בפריון. למשל, בעקבות דיכאון יש עליה ברמות הפרולקטין יש בעיה בתפקוד בלוטת התריס – דברים שיכולים לפגוע בפריון. דיכאון פוגע בוויסות של הורמון שאחראי על הביוץ ועוד.

    האם אי-פריון וטיפולי פריון גורמים למצוקה?
    אי הפריון והתקופה של הטיפולים עצמם, הם גורמים משמעותיים לרמות גבוהות של מצוקה נפשית. כל כישלון של הפרייה רק מעלה את המתח, החרדה והדיכאון, פוגע בדימוי העצמי, בקשר בין בני הזוג ובתפקוד בכלל.
    לטיפולי הפריון יש לפעמים השלכות על המצב הרגשי גם במהלך ההריון ולאחר הלידה. מחקרים מצאו שנשים שהרו לאחר טיפולי פריון היו יותר חרדות ודיכאוניות בתקופת ההיריון. גם אם לאחר שילדו חלפו לרוב הדיכאון והחרדה הן הרגישו במהלך 4 החודשים לאחר הלידה שהן לא מתפקדות בצורה יעילה.

    “אני מקנאה בכל אישה בהריון שאני רואה. אני מתביישת ולא נעים לי לדבר על זה. אני מרגישה נורא כשהנושא הזה בכלל עולה”

    נראה שתסמינים פסיכולוגיים קלים עד בינוניים קשורים לאי פריון והם עלולים להימשך גם לאחר ההריון והלידה. לטיפולי פריון סיכון מוגבר לתסמיני דיכאון במהלך ההריון ובתקופת הלידה. חשוב לקחת בחשבון את הסיכון המוגבר הזה וכדי למנוע זאת, להתחיל טיפול פסיכולוגי כבר בשלב תכנון טיפולי פריון ובמידת הצורך, להמשיך את הטיפול הפסיכולוגי גם לאחר שתהליך הפריון עובר בהצלחה. הטכנולוגיה הרפואית בטיפול באי-פריון הולכת ומתקדמת, חשוב לא להשאיר את התמיכה הפסיכולוגית הנדרשת מאחור.

    אי פיריון הוא מצב רפואי שמשפיע על היבטים רבים בחיים – על הקשר הזוגי והמשפחתי, על ההתייחסות לחיים ועל מה שהאישה או הזוג מרגישים וחושבים על עצמם. ההתמודדות עם הסיטואציה המורכבת הזאת שונה מאדם לאדם. רוב האנשים נעזרים בתמיכה של  המשפחה, החברים, הרופאים או אנשי מקצוע העוסקים בטיפול נפשי.

    “כל ההורמונים והמתח בין הטיפולים הטריפו אותי. איבדנו אחד את השני, הסקס כבר לא היה סקס, לא הצלחנו להנות משום דבר שנהננו ממנו כזוג קודם”

    כאשר צריך להחליט על אופן הטיפול באי-הפריון – הפריית מבחנה, תרומת זרע או ביצית, או פונדקאות הכי יעיל להעזר בגינקולוג מומחה לפריון. כדי לנהל את הלחצים הרגשיים הקשורים לטיפול בפריון רצוי להעזר באנשי מקצוע בתחום הבריאות הנפשית.

    מתי לפנות לטיפול?

    מתי מומלץ לפנות לטיפול פסיכולוגי?

    • כשנושא הפיריון, “משתלט עלייך בלי פרופורציה” ואת עסוקה בו רוב הזמן
    • כשקשה לך עם הסקס “המתוזמן”, ומתרבות הבעיות בתקשורת וביחסים הזוגיים
    • כשאת מרגישה לאורך זמן – עצובה, אשמה על המצב, לא מספיק שווה
    • כאשאת מרגישה בודדה ולא מובנת כי “זר לא יבין זאת”
    • כשהפעילויות שאהבת לעשות והקשרים החברתיים הרגילים לא מעניינים אותך
    • כשיש לך שינויים במצב הרוח או מרגישה בדיכאון
    • כשאת מרגישה באי-שקט, בדריכות מתח וחרדה
    • כשאת מרגישה שאת לא מרוכזת ושוכחת דברים
    • כשיש לך שינויים בתאבון, במשקל או בהרגלי השינה
    • כשעולות לך מחשבות על חוסר טעם בחיים

    “חבל לי שהרופאים לא הפנו אותי לטיפול פסיכולוגי כבר בתחילת הטיפול. נכון שידרתי שאני חזקה ומתמודדת, וזה נכון אני בכללי בן אדם פרקטי וחזק אבל בשנתיים של הטיפולים, היה לי רע, בפנים הייתי שבר כלי והרגשתי שאף אחד לא מבין מה עובר עלי”

    למי לפנות?

    אפשר להעזר בדרכים שונות:  לשוחח עם קרובת משפחה או חברה, לקרוא על הנושא, להצטרף לקבוצת תמיכה כדי להחליף מידע, ללמוד מאחרים ולשתף אותם.
    יעוץ פסיכולוגי אישי או זוגי נותן הזדמנות לשוחח עם אשת מקצוע מנוסה אובייקטיבית ודיסקרטית, שתעזור לך להבין יותר מה עובר עלייך ומה הכלים העומדים לרשותך לפתרון של הקשיים.

    רגע של כנות: עד עכשיו כתבנו באופן כללי, אבל אם את מרגישה שחלק מהתחושות האלו מוכרות לך, כדאי לפנות להתייעצות ולקבל עזרה מנשות מקצוע שעזרו כבר לאחרות להתמודד עם משברים דומים.

    נבנה עבורך תוכנית טיפולית המותאמת לצרכים שלך בכל המובנים. לאחר אבחון יסודי של הצוות המטפל נתאים לך את הטיפול המתאים כדי להשיג תוצאה מקסימלית ואורח חיים בריא יותר. אנחנו כאן בשבילך.