להערך לפגישה ראשונה
אחד התסכולים הכי גדולים שיכולים להיות לאדם מתרחש כשהוא סובל מבעיה כל שהיא, בין אם מדובר בתחום הפסיכיאטריה או ברפואה בכלל והוא מגיע לרופא אבל לאחר הפגישה הוא מרגיש שהרופא לא הצליח להבין חלק מהדברים, או שהמטופל מרגיש שהוא לא הצליח לומר את כל מה שהוא רצה לומר. בגלל מגוון סיבות פסיכולוגיות אנשים סובלים מתופעת 'שיתוק רופאים', שבה הם פשוט לא אומרים את מה שהם רוצים לומר.
בין אם מדובר ברופא המשפחה שלכם, בפסיכיאטר מומחה שהלכתם אליו לקבל חוות דעת, או ברופא מומחה לכל תחום – כדאי לשפר את התקשורת בניכם כדי שתקבלו טיפול טוב ככל האפשר. כמובן שישנם שני צדדים במשוואה – כלומר גם הפסיכיאטר צריך לדעת לתקשר איתכם בצורה טובה, אבל בסופו של יום גם פסיכיאטר מומחה או מנהל מחלקה פנימית מדופלם לא יודעים לקרוא את המחשבות שלכם. לכן הכנתי רשימה של עצות לביקור אצל רופא מומחה (אני כותב על פסיכיאטרים אבל זה נכון לכל הרופאים)
תתכוננו לפגישה
הרופא עסוק. יש לו מגבלת זמנים ובחדר ההמתנה נמצא כבר המטופל הבא. אפילו במסגרת פרטית אין אפשרות בדרך כלל למתוח את הפגישה מעבר לטווח הזמן שנקבע מראש. אצל פסיכיאטרים הפגישות ארוכות יותר מאשר אצל כירורגים אבל גם שם אתם תמיד תרגישו שלא אמרתם את כל מה שרציתם. אז מה אפשר לעשות?
- תגיעו מוקדם – לפעמים צריך למלא טפסים ואתם לא רוצים שזה יבוא על חשבון הפגישה שלכם.
- תביאו רשימה של כל התרופות שאתם נוטלים. גם תרופות מרשם וגם דברים שקניתם במדפים של הסופרפארם וגם תרופות מן הטבע. הכל חשוב, כי הכל משפיע.
- תכינו רשימה של כל הסימפטומים שלכם. אל תסתמכו על הזכרון הנפלא שלכם (או של החותנת) כי ברגע המכריע אתם תשכחו בדיוק את הסימפטום החשוב.
- אם זו פגישה ראשונה, תביאו גם מסמכים רפואיים קודמים ותוצאות בדיקות.
- תכינו לכם קלסר של המידע הרפואי שלכם. זה יעזור בפגישה הזו וגם בכל הפגישות בעתיד.
אל תסתירו מידע מהפסיכיאטר / רופא
זאת לא בחינה. הסתרת מידע לא עוזרת לפסיכיאטר להגיע למסקנות טובות יותר ולא עוזרות לכם לקבל טיפול טוב יותר. המקום האחרון שבו צריכים להתבייש הוא בפגישה רפואית לצורך קבלת טיפול. אם אתם חושבים שיש מידע שהוא רגיש מדי או לא רלוונטי – תשאלו את הפסיכיאטר. אם הרופא הבודק צריך לעסוק בניחושים במקום לעסוק באבחון זה בא על חשבונכם בלבד.
אל תתביישו לשאול שוב.
אף אחד לא אוהב מישהו שמדבר יותר מדי, כמו שאתם לא אוהבים פסיכיאטר שמדבר במקום לתת לכם לדבר. אבל באתם אל הרופא כדי לקבל ממנו תשובות וזו ההזדמנות שלכם לקבל אותן. לפעמים יש צורך בביקורי המשך כדי לגבש אבחנה והמלצה לטיפול אבל גם את זה אפשר לומר בגלוי.
פשוט וברור.
בזמן הפגישה אל תנסו להתחכם יותר מדי ולהראות עד כמה אתם מעודכנים לאחר שקראתם כל השבוע בגוגל על אבחנות רפואיות. אפשר לשאול את הפסיכיאטר "איזו בעיה אתה חושב שיש לי?" ואם אתם מקבלים תשובה כלשהי, אפשר להמשיך ולשאול:
- איך הגעת לאבחנה הזו?
- מהם הגורמים לבעיה הזו?
- האם יש אפשרויות או אבחנות אחרות שבאות בחשבון?
אם קיבלתם תשובות לשאלות האלו אתם נמצאים במצב טוב יותר מזה שהייתם בו לפני פגישת היעוץ.
מה עם הטיפול?
תבדקו את אפשרויות הטיפול
במרבית התחומים הטיפוליים ישנן כמה אפשרויות טיפול לכל בעיה. ברגע שהרופא / פסיכיאטר ממליץ לכם על טיפול מסויים אתם יכולים לשאול
- האם יש יותר מדרך טיפול אחת לבעיה שלי?
- מה היתרונות והחסרונות של כל שיטת טיפול?
- מה הנסיון שלך עם שיטות הטיפול השונות ואילו היו מוצלחות יותר?
מנסיוני, העצות האלו מתאימות לכל פגישה עם פסיכיאטר – אבל בעצם לכל רופא מומחה, רופא משפחה ואפילו לכל מטפל. תזכרו שמטפל טוב יודע שהוא לא יודע הכל (למרות שחלק מתפקידו זה לתת לכם להרגיש שהוא יודע) וגם פסיכולוגים, פיסותרפיסטים, מטפלים אלטרנטיבים, מאמנים ובעלי כל המקצועות צריכים לדעת לענות לשאלות דומות.
תשאלו על הבדיקות
הפסיכיאטר יכול להמליץ על ביצוע בדיקות דם, בדיקות הדמיה, בדיקות ממוחשבות או טסטים פסיכולוגים מסוג זה או אחר, במטרה להבהיר את האבחנה. אם יומלץ על בדיקות אתם יכולים לשאול.
- מה הבדיקות האלו כוללות ולמה הן חשובות?
- האם יש דרך להתכונן לבדיקות האלו?
- מי יבצע את הבדיקות, והאם אני מפונה לאיש מקצוע ספציפי שיבצע את הבדיקות?
- אם כן, מה הנסיון של אותו איש מקצוע שאליו אני מופנה?
תשאלו על המרשם והתרופות
הבעיה עם מרשם התרופות, היא שלרוב שלב התרופות מופיע לקראת סיום הפגישה, כשיש לכם הרבה דברים לשאול ומעט זמן. למרות זאת, כדאי לברר לפחות חלק מהפריטים האלו כשיוצאים מהפגישה:
- איזה תרופה הרופא מציע לי לקחת?
- במשך כמה זמן אני אקח את התרופה?
- למה אפשר לצפות מהטיפול התרופתי?
- מהן תופעות הלוואי הנפוצות והאם אפשר להתגבר או לצמצם אותן? האם הן חולפות עם הזמן או נשארות קבועות?
- תוך כמה זמן אפשר לצפות לתגובה לטיפול?
- האם מתרגלים או מתמכרים לתרופה הזו?
- האם יש התנגשויות עם תרופות אחרות שאני כבר מקבל?
- האם יש אופציות נוספות אם התרופה הזו נכשלת?
- האם יש דברים שלא מומלץ לעשות בזמן שלוקחים את התרופה?
תביאו חבר / בן משפחה
במיוחד כאשר מגיעים להתייעצות חד פעמית כדאי להביא מישהו איתכם שיכול לשאול שאלות שחשובות לכם אבל שכחתם לשאול. אבל מעבר לכך, כל הסיטואציה של פגישה ליעוץ חד פעמי היא לא נעימה, אבל יותר קלה כאשר יש איתכם מישהו שעליו אתם סומכים. אם הבדיקה מגיעה לנושאים אינטימיים או חושפניים מדי, תמיד אפשר לבקש מהמלווה שלכם לחכות בחוץ כמה דקות עד שהחלק הזה של הפגישה יסתיים.
ומה אחרי הפגישה?
תשאלו על הפניה לרופאים מומחים אחרים
במקרים רבים (ובמיוחד אצל רופאי משפחה או רופאים פנימאים) יש מקום להפנות לרופא מומחה. במיוחד כשמדובר בטיפול בבעיות בתחום בריאות הנפש כדאי להגיע לפסיכיאטר ולא להסתפק ברופא המשפחה שיש לו מעט מדי זמן עבורכם. בעולם הרפואה המודרני פשוט אי אפשר לצפות מרופא אחד להתמקצע בכל התחומים.
בדיקות מעקב
בהמשך לסעיף הקודם, צריך לזכור שכמו שלכם אין זמן, גם הפסיכיאטר עמוס מאד ולא יכול לזכור הכל. לכן אל תחכו לפסיכיאטר שיגיד לכם מתי אתם צריכים לבוא לביקורת אלא תשאלו בעצמכם תוך כמה זמן כדאי לבוא לביקורת, ותתקשרו לפני המועד כדי לקבוע שעה לפגישה.
בסופו של דבר, אין סיכוי להספיק הכל בפגישה אחת. יש לכם מערכת יחסים עם הפסיכיאטר המומחה. לפעמים היא חד פעמית ולפעמים מתמשכת. בדיוק כמו בכל מערכת יחסים, אם אתם מרגישים שאתם יכולים להפיק ממנה משהו ושהיא טובה עבורכם – אתם צריכים להביא אליה את כל מה שאתם יכולים. אם היחסים האלו לא טובים, אולי כדאי לסיים אותם?