היינו מצפים שככל שהחיים מתקדמים, הקריירה פורחת והיכולות המקצועיות שלנו מתחדדות – כך הביטחון שלנו בעצמנו  גם ילך ויתעצם עם הזמן, אולם מתברר שבפועל, המוח שלנו הרבה יותר מורכב ומסתורי מזה.

בואו ניקח לדוגמה את סיפורה את מרב (שם בדוי), מנהלת קריאייטיב במשרד פרסום מוביל. בהרצאותיה לתלמידים מדגישה מרב שלא משנה כמה קמפיינים מוצלחים היא עשתה, כמה פרסים קטפה וכמה הערכה ממשיכה להגיע מהקולגות שלה, בכל פעם שהיא מקבלת משימה חדשה ולא חושבת מיד על רעיון גאוני לפיצוח שלה, היא נתקפת בחרדה ומרגישה ש”הנה, עוד רגע כולם יגלו את הבלוף הגדול ויבינו שאני לא באמת טובה ומוכשרת כמו שהם האמינו עד עכשיו”.

אם גם אתם מזדהים עם התחושות של מרב, כדאי שתבינו שאתם ממש לא לבד במערכה. ייתכן מאוד שגם אתם סובלים מ”תסמונת המתחזה”, שעל פי הערכות גסות מאובחנת בקרב כמעט 40 אחוזים מהאנשים שפיתחו קריירה מרשימה בתחומים שונים. באופן די מוזר, הבעיה הזאת דווקא נפוצה יותר בקרב אנשים מוצלחים ויצירתיים שמחזיקים בתפקידים בכירים. אז למה זה קורה והאם יש לכך פיתרון?

אז מה זו תסמונת המתחזה?

את המונח “תסמונת המתחזה” הגו לראשונה הפסיכולוגיות סוזנה אימאס ופאולינה רוז בשנות ה-70 של המאה הקודמת. מאז ולאורך השנים הבינו פסיכולוגים ברחבי העולם עד כמה הבעיה נפוצה ומזוהה כאמור בעיקר עם אנשים אינטליגנטיים ויצירתיים מאוד, עם שאיפה לשלמות (פרפקציוניזם).

השאיפה לשלמות, חשוב להבין, נתפסת כתכונה מבורכת שאנחנו נהנים להתפאר בה בראיונות עבודה, אך אנחנו רואים לא פעם כי דווקא התכונה הזאת מקשה מאוד על החיים ומגבירה לחץ נפשי, חרדה ודחיינות בקרב אנשים רבים. זאת מכיוון שאנחנו חוששים כל כך לאכזב את עצמנו עד שאנחנו פשוט דוחים שוב ושוב משימות גדולות וקטנות, בעוד שהלחץ לבצע אותן בצורה מושלמת רק מקשה על התפקוד השוטף במקום להעצים אותנו.

תסמונת המתחזה גורמת לנו להרגיש שלא משנה כמה מחמאות או פידבקים חיוביים נקבל – תמיד ינקר בנו איזה פקפוק פנימי עמוק כזה ביכולות שלנו. כך ייתכן מאוד שנרגיש שעד עכשיו הגענו להישגים מדהימים פשוט כי היה לנו מזל – אך מתישהו המזל הזה ייגמר וכל מי שסביבנו לפתע יבחין בתרמית הגדולה.

אילו גורמים תורמים לפיתוח התסמונת הזאת?

לצד השאיפה לשלמות, קיימים גורמים נוספים שמעלים את הסיכוי לפיתוח התסמונת הנפוצה. לדוגמה, אנשים שסובלים מחרדה חברתית, או מתקשים לתפקד בסיטואציות חברתיות שונות, עלולים להרגיש לא שייכים למקום העבודה או לחוגים החברתיים שבהם הם פועלים. מצב כזה עלול להגביר את התחושה שגם אם אנשים מתחברים אליהם כיום, יום אחד הם יבינו שהם לא שייכים – בין אם בגלל היכולות המקצועיות או בין אם בגלל הכישורים החברתיים.

גורם נוסף שמגביר את הסיכון לתופעה הוא הבית שגדלנו בו. אנשים שמגיעים מבית ששם דגש רב על הישגיות, או כאלה שההורים שלהם ביקורתיים ושואפים לשלמות, צפויים להרגיש שהם פשוט לא טובים מספיק, ובכלל לא משנה כמה חברים או קולגות החמיאו להם או חיזקו להם את הביטחון.

איך משפיעה תסמונת המתחזה על התפקוד שלנו?

לתסמונת המתחזה, חשוב להבין, יש השפעה אחת חיובית מאוד על חיינו – היא יכולה להעצים את המוטיבציה להצליח ולעבוד הרבה יותר קשה כדי להגיע לתוצאות. עם זאת, הדרך להישגים ככל הנראה תהיה מלווה בהמון פחד, לחץ ותחושות שליליות נוספות, שעלולות להזיק מאוד לגוף ולנפש.

מצב כזה עלול לשאוב אותנו למעגל אכזרי שבו אנחנו אף פעם לא מרוצים מהתוצאות שלנו ומצויים בפחד מתמיד לאכזב, להיכשל או לטעות. ייתכן כי נעדיף לישון פחות, להקדיש פחות זמן לעצמנו ולהשקיע הרבה יותר בעבודה. זה אמנם יעשה טוב לקריירה, אבל בדרך כלל לא יעלה בקנה אחד עם אושר ואיכות חיים גבוהה.

אנשים שסובלים מתסמונת המתחזה, בדרך כלל גם לא נוטים לדבר עם אנשים על התחושות האלו כי הם חוששים שאיש לא יבין אותם. לכן, במקרים רבים אנשים כאלו מוצאים את עצמם מפתחים דיכאון או חרדה כרונית.

אז איך בכל זאת אפשר לשפר את המצב?

כדי לטפל בכל בעיה נפשית, חשוב קודם כל להיות מודעים אליה ולהיות מוכנים לעבור תהליך כדי לטפל בה ולשפר את איכות החיים. הנה כמה טיפים שיעזרו לכם לעשות את זה:

אל תתמודדו עם זה לבד – שיחות עם אנשים אחרים על המצב שלכם אולי יסייעו לכם להתמודד איתו בצורה טובה יותר ולשפר במידה ניכרת את מצבכם. אם תשתפו את הקולגות בעבודה או חברים קרובים במצב – ייתכן שתבינו שגם הם מרגישים את אותו הדבר.

הפכו את סימני הקריאה לסימני שאלה – כשאתם קובעים שאתם לא מוכשרים כמו שאנשים חושבים, נסו להפוך את הקביעה לשאלה ולבחון האם זה באמת המצב ולמה אתם חושבים כך. כשעולה לכם ביקורת על עצמכם, נסו לנהל דיון ענייני עם עצמכם, להציג טיעונים לכאן ולכאן ולהבין אם באמת יש מקום לפקפוק הכל-כך עמוק הזה בעצמכם.

הימנעו מהשוואות – בעידן הרשתות החברתיות, אנחנו כל הזמן עסוקים בלהשוות את עצמנו לאחרים – וזה רק מגביר את חוסר האמונה בעצמנו ואת החרדה. במקום להשוות את עצמכם לאחרים, השוו את עצמכם רק לעצמכם – חשבו האם וכמה התקדמתם בחיים בשנים האחרונות, האם החיים שלכם שונים משהיו לפני שנה ומה השגתם מאז. מחקרים מראים כי גם הפחתת השימוש ברשתות החברתיות בהחלט עשויה לעזור לעשות את זה.

אל תילחמו במחשבות – כשאנחנו מנסים “לא לחשוב” על משהו, באופן די אירוני המוח שלנו רק יתעסק בו יותר. במקום להילחם במחשבות השליליות, נסו לקחת מהן את הטוב ולא לתת להן להוריד אתכם למטה. קודם הבנו שהנטייה הזאת לחשוב שאנחנו לא טובים מספיק גם דוחפת אותנו לשאוף לשלמות – וזה בהחלט מבורך. לכן כדאי להתמקד ביתרונות של צורת החשיבה הזאת ולהפיק ממנה את המיטב.

עזרו לאחרים – המוח שלנו עובד בצורה משונה – כשאנחנו עוזרים לאחרים להתמודד עם קשיים דומים לשלנו, במקרים רבים אנחנו דווקא עוזרים לעצמנו הרבה יותר. אם אתם רואים מישהו בסביבתכם שסובל מחרדה, מפרפקציוניזם שמפריע לתפקוד שלו או מקושי להשתלב בחברה, פתחו איתו שיחה, נסו לסייע לו ושתפו אותו בעצות שאספתם בדרך. עוד תופתעו לגלות עד כמה המחווה הזאת תורמת גם לשיפור הבריאות הנפשית שלכם.

אל תתביישו לבקש עזרה מקצועית – טיפול פסיכולוגי יכול לסייע לכם להבין הרבה דברים שלא ידעתם על עצמכם ולשפר היבטים שונים בבריאות הנפש שמעכבים אתכם או פוגעים באיכות החיים. מומלץ בהחלט לשקול להיעזר בטיפול מקצועי וממוקד שיביא אתכם בדיוק למקום שבו אתם שואפים להיות, לקבל את עצמכם ולחזק את ההערכה העצמית.