רוצה להרגיש טוב יותר?
גיא (שם בדוי) הוא מתכנת מחונן שחלם שנים על פתיחת עסק עצמאי שיאפשר לו חופש לעשות את מה שהוא רוצה. בהתחלה הכול "תקתק" כמו שעון – הלקוחות הגיעו בהמוניהם, הפידבקים היו מעולים, אבל מה שהוא הרגיש לא היה אושר, חופש או סיפוק, אלא סערה פנימית שרק הלכה והתעצמה.
ההתראות בטלפון הנייד, הדרישה לזמינות מתמדת, המיילים בשעות הלילה המאוחרות – כל אלו הגבירו בהדרגה את הלחץ והפכו את חייו, שהיו אמורים להיות נוחים בהרבה אחרי השינוי בקריירה, לבלתי נסבלים. אלינו הוא הגיע לטיפול רק כשהבין שהלחץ לא רק פוגע בקריירה ובמצב הנפשי שלו – אלא גם הורס לו את הבריאות – לא פחות.
למרבה הצער, גיא ממש לא לבד במערכה הזאת. החיים של כולנו אמנם נחשבים נוחים יותר משל אבות אבותינו, אך המוח האנושי, כך מתברר, הותאם במשך מאות אלפי שנות אבולוציה לחיים בטבע ולא במשרד אפרורי מול מסך המחשב. אי שם בתקופה שבה האדם נדרש להיות כל היום בתנועה, לחפש מזון ולבנות מחסה – הוא גם ככל הנראה היה הרבה יותר מאושר מאיתנו.
ב-2017 פרסמה האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה מחקר שעל פיו בעיות כמו לחץ נפשי כרוני מצויות במגמת עלייה מתמדת ומאובחנות בשיעור הגבוה ביותר בקרב דור ה-Y, צעירים שנולדו בתקופה שבין שנות ה-80 המוקדמות ועד סוף שנות ה-90.
אז איך אפשר לדעת מתי הלחץ הופך לבעיה שחשוב לטפל בה לפני שתכריע אותנו? הנה תמרורי האזהרה המשמעותיים ביותר שחשוב להפנות אליהם את הזרקור:
אתם חיים "על הקצה"
קורה לכם שאתם חוזרים הביתה והבן שלכם רוצה לקפוץ עליכם ולתת לכם נשיקה, אבל אתם מרגישים כל כך מרוקנים עד שאפילו משימה פשוטה כזאת נראית מורכבת? בן או בת הזוג שלכם זורקים איזו הערה ביקורתית קלה שמוציאה אתכם מדעתכם?
לחץ נפשי ידוע כגורם שהופך אותנו לפגיעים ורגישים יותר – כך שכל גירוי שלילי, אפילו הקל ביותר, מצליח להפעיל אותנו בצורה שלעיתים נראית לנו קשה מנשוא. פתאום אין לנו כוח לשיחות טלפון עם חברים שפעם מאוד נהנינו לפטפט איתם, אנחנו זונחים את התחביבים האהובים עלינו ולא מסוגלים לעשות דבר בסוף היום חוץ מלרבוץ מול הטלוויזיה.
הראש לא מפסיק לכאוב
במחקר שנערך בקרב 267 אנשים שסובלים מכאבי ראש כרוניים, נמצא כי כ-45 אחוזים מהתפרצויות הכאב הגיעו אחרי אירועים מלחיצים במיוחד. במחקר גדול אחר שעקב אחרי 5,159 בני אדם במשך שנתיים, נמצא קשר ישיר בין עלייה בלחץ הנפשי לבין מספר כאבי הראש באותו החודש.
נתונים נוספים ורבים שנאספו בקרב חוקרים ברחבי העולם מיקמו את הסטרס במקום השני ברשימת הגורמים הנפוצים ביותר לכאבי ראש. הסיבה הראשונה היא התייבשות, השלישית היא מחסור בשינה והרביעית היא צריכת אלכוהול.
אתם שוב מקוררים
כמה פעמים הצטננתם או חליתם בשפעת בשנה האחרונה? אם מדובר ביותר מפעם אחת, ייתכן שגם הלחץ ממלא כאן תפקיד כלשהו. בסקירה נרחבת שבחנה 27 מחקרים שנערכו על לחץ נפשי, נמצא קשר ישיר וברור בין סטרס לבין עלייה בסיכון לדלקת בדרכי הנשימה העליונות, שידועה יותר בכינויה "הצטננות".
למה זה קורה? לחץ נפשי גורם להפרשה של "הורמון הסטרס" קורטיזול. זהו הורמון שנועד לסייע לנו לתפקד בצורה טובה ביותר בחירום. הוא מחדד את החושים, מעלה את קצב פעימות הלב, אך גם גורם ללא מעט השפעות שליליות על הגוף כמו אי שקט ועצבנות. כשהוא מופרש בריכוזים גבוהים, ההורמון יכול להאט את פעילותה של מערכת החיסון, מה שעלול להפוך אותנו פגיעים יותר לזיהומים שבמצב אחר היינו הודפים בקלות.
אתם לא מסוגלים לגרד את עצמכם מהמיטה
אז ישנתם שמונה שעות בלילה ואתם עדיין נאבקים עם עצמכם כדי להתעורר ולתפקד כמו שצריך בבוקר? אחת ההשפעות הקשות ביותר של הסטרס הוא התשה של הגוף, שמובילה למצב של עייפות מתמדת. זאת מכיוון שהגוף "מבזבז" הרבה יותר אנרגיות במצבים של לחץ, ממש כמו מכונית שבה הנהג כל הזמן לוחץ בחוזקה על דוושת הגז ושורף דלק לחינם.
ההשפעה הזאת הוכחה גם במחקר שנערך על 2,483 בני אדם ומצא כי אנשים שסובלים מלחץ מתמשך נמצאים בסבירות גבוהה יותר לסבול גם מתשישות כרונית. ואם זה לא מספיק, נראה שלא כאן מסתיימת ההשפעה של הסטרס. מחקר נוסף מצא כי הלחץ מגביר את הסיכון להופעת מצב רפואי אחר – נדודי שינה (אינסומניה).
זאת מכיוון שהלחץ גורם לאי שקט, לעלייה בקצב פעימות הלב ולמחשבות טורדניות. כל אלו לא בדיוק עוזרים להרגיע את הגוף ולהכין אותו לשינה.
הבטן שלכם כל הזמן עושה בעיות
לא צריכים להיות מדענים כדי להבין שאת הלחץ מרגישים בעיקר בבטן. לצד הגברת פעימות הלב, רובנו נרגיש מיד שהלחץ נותן את אותותיו גם באזור הרגיש הזה – מה שעלול להגביר את הסיכון לעצירות, שלשולים, בחילות, ירידה בתיאבון ובעיות נוספות במערכת העיכול.
סקירה שבחנה 18 מחקרים מצאה קשר ברור בין לחץ נפשי לבין מחלת מעי דלקתית (Inflammatory Bowel Disease). זאת לאחר שכמה מחקרים שנבחנו בסקירה כבר הצליחו להוכיח את ההשפעה של הלחץ על בעיות העיכול הנפוצות שציינו קודם. במקרה הזה, המומחים עדיין לא יודעים להסביר למה בדיוק זה קורה – אך לאיש אין ספק באשר להשפעה של הלחץ על האזור הכל כך מורכב ורגיש הזה בגופנו.
אז מה אפשר לעשות כדי להתמודד עם הלחץ?
אם הרשימה הזאת הצליחה להבהיל אתכם – זה המקום לצפירת הרגעה. כן, לחץ הוא תופעה נפוצה ולא נעימה, שגם עלולה להיות מסוכנת, אך זה בדיוק מה שהוביל חוקרים רבים בכל רחבי העולם לחקור אותה, להעמיק בה ולנסות למצוא פתרונות יעילים שיעזרו להתמודד איתה.
מדענים מתחומים שונים קבעו כי ישנן דרכים רבות ומועילות לנהל בצורה טובה יותר את הלחץ – מפעילות גופנית, מדיטציה ודיקור סיני ועד לטיפולים קוגניטיביים התנהגותיים (CBT), טיפולים פסיכותרפיים או תרופות מתקדמות ויעילות.
זיגמונד פרויד, אבי הפסיכואנליזה, אמר פעם כי הכרה בבעיה היא כבר חצי הדרך לפתרונה. לכן, אם הבנתם שאתם סובלים אפילו מחלק מההשפעות השליליות של הלחץ על הגוף, בהחלט כדאי לפנות לטיפול ממוקד ואפקטיבי שיעזור לכם להתמודד עם התחושות האלו ולשפר במידה ניכרת את אורח חייכם.