שרה (שם בדוי) היא מנכ”לית של חברה קטנה. היא עובדת בין 9 ל-10 שעות בכל יום ומחכה כל השנה לחופשה הגדולה עם בן זוגה באוגוסט. במשך שבועיים שלמים הם מטיילים בכמה מדינות באירופה וממלאים היטב את מצבורי האנרגיות לקראת החזרה לשגרה העמוסה שמצפה להם בבית.

אבל שרה מספרת שאחרי החופשה, שאמורה לרענן ולהרגיע אותה, היא חוזרת לעבודה לחוצה יותר, עצובה ומתוסכלת הרבה יותר. הזיכרונות הנעימים מהניתוק האולטימטיבי מהדהדים במוחה בזמן שהיא מתמודדת עם ערמות של משימות שהמתינו לבואה, מיילים שלא נגמרים ועשרות עובדים שמחכים שתשוב לנווט את הספינה שלהם.

לעיתים נראה שככל שהחופשה יותר איכותית ומפנקת, כך החזרה ממנה תהיה יותר קשה. חוקרים ישראלים מאוניברסיטת תל אביב אף החליטו לבחון את הנושא וגילו כי בקרב אנשים שיצאו לחופשה, תסמיני השחיקה מהעבודה שבים להשפיע כבר שלושה ימים אחרי החזרה לשגרה.

אחת הסיבות לכך היא שלפני החופשה, המחשבה על היציאה אליה משמשת כמגדלור שנותן לנו תקווה ברגעים קשים ומהווה אירוע שנוכל לצפות לו כשהמיאוס מהשגרה האפרורית משתלט עלינו. כששבים מהחופשה, רבים מרגישים שאין להם יותר למה לצפות יותר ונדרשים להתרגל מחדש לחיים של לו”ז מוגדר, עמוס וידוע מראש.

חשוב לזכור כי לכל חופשה יש מוצאי חופשה וכדי לצמצם את התסכול בתקופה הזאת חשוב להיות מודעים לנטייה שלנו “להתבאס” ולהיערך כדי להפוך את הנחיתה לרכה יותר. הנה כמה דרכים לעשות זאת בצורה בריאה ומדויקת יותר:

אל תנסו לפצות אף אחד – שרה, כמו רבים אחרים, מספרת שכשהיא חוזרת מחופשה, היא מרגישה אשמה על שלא הייתה נוכחת בחברה בתקופה הזאת ומיד מאלצת את עצמה לעבוד קשה יותר כדי “להשלים פערים”. הדבר משול לאנשים שלוקחים הפסקה מאימונים גופניים ולאחר תקופה ארוכה עושים אימון אינטנסיבי מדי שגורם לכל השרירים להיתפס.

כדי להימנע מלהעמיס על עצמכם יותר משאתם יכולים לשאת, בטח ביום הראשון לעבודה, שנחשב לרגיש והקשה ביותר, קבעו פגישות חשובות להמשך השבוע והקדישו את החלק הראשון של היום למשימות פשוטות כמו מענה למיילים או שיחות להשלמת פערים עם העמיתים לעבודה. הכינו לעצמכם כוס קפה, הפעילו מוסיקה שאתם נהנים להאזין לה ועשו הכול כדי לחזור בהדרגה לשגרה במקום “להתחיל הכי חזק ולאט לאט להגביר”.

הכינו את הגוף – לצד הפסיכולוגיה של החזרה לשגרה, גם לפיזיולוגיה של הגוף יש השפעה רבה על האופן שבו נרגיש במהלך היום. מחקרים מראים כי פעילות גופנית יכולה לשפר את היכולות המנטליות והיציבות הרגשית בשיעור של כ-79 אחוזים. לכן, מומלץ להתחיל את היום הראשון אחרי החזרה לחופשה בהליכה, ריצה קלה או בטיפוס במדרגות. אפשר גם לבצע מתיחות, יוגה או אפילו אימון גופני קצר במכון הכושר.

גם מאכלים מסוימים יכולים לשפר את ההרגשה שלכם ביום הזה. מאכלים כמו בננה, אגוזי מלך, עלים ירוקים ואפילו שוקולד מריר יכולים להעצים את הבריאות הנפשית ולשדרג מאוד את הבוקר הקשה שלאחר החזרה מהחופשה.

תכננו את החופשה בחוכמה – רובנו נוטים לשוב לעבודה מיד ביום שאחרי הטיסה חזרה ארצה. אולם, אם אנחנו משאירים לעצמנו עוד יום אחד של חופשה בבית – יהיה קל יותר לבצע מעבר חלק יותר ולרכך מעט את המכה הכואבת שבשינוי הזה.

בנוסף, אולי כדאי לשקול את הנטייה “לפנק את עצמכם” בחופשה ארוכה מהרגיל, שנדמית בעיני רבים לדרך המושלמת למלא את מצבורי האנרגיה. למעשה, המציאות מלמדת כי ככל שהחופשה שלכם ארוכה יותר, כך היא מגבירה את תחושת הניתוק מהשגרה ודווקא מגבירה את ההלם והתסכול בשיבה הביתה.

מחקרים מראים כי זמן החופשה האידאלי להפחתת השחיקה בעבודה נע בין 4 ל-5 ימים בלבד. אז אולי במקום לתכנן שבועיים של חופשה באירופה, תוכלו לקחת 3 חופשות קצרות יותר במהלך השנה.

תנו לעצמכם לצפות לו – אומרים שהציפייה לעונג מתוקה מהעונג עצמו – ואכן, אחד הדברים המהנים ביותר בחופשה הוא לחכות לה ולדמיין אותה בעיני רוחנו שוב ושוב. אין ספק שאף אחד לא מצפה לחזור מהמלון בחו”ל או מהרביצה בחוף פסטורלי לנורות הפלורסנט ולקפה הדלוח שבמשרד, אבל זה לא אומר שאתם לא יכולים לוודא שיהיה לכם למה לצפות גם בחזרה הביתה.

תוכלו לדוגמה לתכנן חופשה נוספת בעוד כמה חודשים ולהזמין כבר עכשיו טיסה ומלון. תוכלו גם לקבוע פעילויות כאן בארץ שתתרגשו לקראתן – כמו למשל הופעה, מפגש עם חברים או קמפינג משפחתי. כך גם אם העצבות או התסכול ישתלטו עליכם – המחשבה על מה שמצפה לכם תצליח אולי להשיב במהרה את החיוך לפנים שלכם.