רוצה להרגיש טוב יותר?
לאהוב נקיון וסדר זו תכונה לא רעה בכלל. אבל כשהצורך לשמור על נקיון הופך לאובססיה, מדובר בבעיה שצריך לטפל בה אחרת היא בהדרגה הופכת לבעיה שמשבשת את החיים למי שסובל ממנה.
מהי אובססיה לנקיון?
כשאנחנו מספרים על מישהו שהוא 'חולה נקיון' בדרך כלל אנחנו מתארים התנהגות חיובית. הרי להיות נקי זה דבר טוב, נעים ומתחשב בסביבה. אבל לפעמים הצורך לשמור על נקיון, לנקות ולסדר הופך לאובססיה. אסור להסתובב בבית עם בגדים שהגיעו מבחוץ. אסור ללכלך. הקירות והרהיטים מלוכלכים. צריך לשטוף רצפה פעמיים כל יום. זה משתלט על החיים שלך ושל כל המשפחה.
אצל אנשים שסובלים מהפרעה אובססיבית קומפולסיבית Obsessive Compulsive Disorder המוח כאילו "נתקע" על מחשבה אחת או דחף ולא מצליח להפטר מהם. OCD היא מחלה של המוח שכוללת הפרעה בעיבוד מידע, והחולה לא יכול להשתלט עליה. עד לפיתוח התרופות המודרניות והטיפולים הקוגניטיבים, אנשים שסבלו מ OCD נדונו לשנים ארוכות של סבל, על אף טיפולים פסיכולוגים ממושכים.
התוצאה של ההפרעה, הצורך הזה של נקיון מגיע ממחשבה טורדנית שהנקיון שזה עתה סיימתם לא בוצע בצורה המיטבית. התוצאה היא דחף בלתי נשלט לבצע פעילות מסויימת שוב ושוב באופן כפייתי עד כדי פגיעה באורח החיים הנורמאלי. הצורך הנפשי המניע את ההפרעה הוא הצורך בתחושת שליטה, שכמובן לא מושגת. הפחד שמעורר את החרדה איננו איננו רציונלי וגם אם האדם מודע לכך, הוא איננו בשליטתו. אדם שיש לו אובססיה לניקיון ישקיע זמן ואנרגליה בנקיון כפייתי, שטיפת ידיים או טקסים סביב רחצה.
איך מאבחנים אובססיה לנקיון?
מכיוון שכולנו מצופים לשמור על סדר ונקיון, קשה בהתחלה להבחין שיש לאדם הפרעה אובססיבית לנקיון. בהתחילה חושפים שהם פשוט אוהבים נקיון. לכן השאלה המרכזית היא עד כמה זה מעסיק אותם. כמה פעמים ביום הם צריכים לשטוף ידיים. כמה פעמים הם צריכים לנקות את הרצפה. עד כמה מפריע להם משהו שנראה מלוכלך. עד כמה בני המשפחה מושפעים מדפוסי הנקיון שלו.
באופן כללי, אם מה שמנהל את העובד הוא הצורך בנקיון, וזה מה שמנהל את מרבית החיים של אותו אדם, מדובר באובססיה לנקיון וכדאי לפנות לאיש מקצוע לצורך התאמת טיפול מתאים.
אפשר לטפל באובססיה לנקיון.
הטיפול יכול לכלול טיפול תרופתי, טיפול פסיכולוגי או שילוב ביניהם. הטיפול חייב להתבצע על ידי אנשי מקצוע מיומנים, אחרת ההתקדמות תהיה איטית כיוון שהפרעה אובססיבית כפייתית היא תמיד עקשנית.
טיפול תרופתי
רוב התרופות שניתנות לחולי OCD הן תרופות אנטי-דכאוניות, כמו ציפרלקס, פרוזאק או אנפרניל, והמינונים של התרופות הניתנות הן בדרך כלל גבוהים מהמינונים הניתנים לחולי דכאון, לדוגמא: 40-80 מ"ג פרוזאק במקום 20-40 לחולי דיכאון. מינונים נמוכים לרוב לא מסייעים במקרים הקשים של OCD. התרופות הללו בטוחות מאד לשימוש וכל תופעות הלוואי (אם יש) חולפות כאשר מפסיקים להשתמש בהן. התרופות הללו מסייעות ל-75%-80% מהחולים. ל-50% התרופות מסייעות במידה בינונית ולחלק בכלל לא עוזרות. אם אחת לא עוזרת מומלץ לעבור לתרופה אחרת מהרשימה. לעיתים משתמשים בתרופות אחרות משת התרופות שציינתי, או שמוסיפים תרופה שאינה אנטי דכאונית (תרופות כמו ליתיום או תרופות אנטי-פסיכוטיות) כחיזוק לטיפול נגד OCD, אבל טיפול החיזוק הכי יעיל הוא טיפול התנהגותי.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי CBT
טיפול התנהגותי הוא טיפול שמבוסס על טכניקות של "חשיפה ומניעת תגובה". במהלך הטיפול החולה נחשף לגורמים שמעוררים בו חרדה או אשמה ומעוררים את המחשבות האובססיביות, בין אם בצורה ישירה (כמו חשיפה ללכלוך) או באמצעות דמיון מודרך.
לאחר מכן מעודדים אותו או מונעים ממנו לבצע את הקומפולסיות שהוא היה עושה בדרך כלל על מנת להוריד את החרדה שלו. לדוגמא אדם שסובל ממחשבות אובססיביות בנושא זיהום מודרך לנגוע במשהו שהוא חושב אותו למזוהם, ואחר כך להמנע משטיפת ידיים במשך זמן ארוך ככל האפשר. בהדרגה המטופל משיג רמת חרדה נמוכה יותר ויותר עד אשר הוא מצליח להתמודד עם המחשבות האובססיביות מבלי להזדקק לקומפולסיות שגוזלות ממנו זמן ממושך. טיפולים אלו יעילים מאד ומסייעים למנוע חזרה של המחלה לאחר ההחלמה הראשונית.
הצלחת טיפול CBT תלויה במספר גורמים חשובים: המטפל צריך להיות מיומן בתהליך הטיפולי, למטופל צריכה להיות מוטיבציה גבוהה מאד והמשפחה של המטופל צריכה להיות מעורבת. הסיבה לכך היא שפגישה עם המטופל אורכת זמן מוגבל אך המטופל מקבל "שיעורי בית" שהוא צריך לעשות בין הפגישות ועל המשפחה לדאוג שהם יתבצעו. אם נוצר מצב שהמטופל הולך לאחר הטיפול לביתו ושם הוא ממשיך בלי הפרעה בביצוע הקומפולסיות, לא יסייעו גם שנים של טיפול קוגניטיבי.
שילוב של טיפול תרופתי וטיפול התנהגותי יכול להוביל לשיפור משמעותי בתפקודו של החולה ולשינוי ביכולתו לתפקד מבחינה תעסוקתית, משפחתית ורגשית.